??? ???

על ראש הברוש שבחצר

שמחה והמולה,

שם כל הציפורים בעיר

הקימו מקהלה.

העפרונית הסולנית

ניקתה את הגרון,

שילבה כנף, זקפה מקור

וגם פצחה ברון.

ציף ציף, שריק שרק

בול בול בול בול ביל בל

לה לה לה...

וכל מי ששמע אמר,

אח איזו מקהלה.

פתאום הפסיק את השירה

פשוש אחד זעיר,

אם אין מילים ואין תווים

הוא לא מוכן לשיר.

"אנחנו לא רוצים מילים",

רגזו הבולבולים,

"אנחנו, גם ללא מילים,

נורא מתבלבלים"

ציף ציף, שריק שרק...

הסנוניות כתבו תווים

על חוט ועל גדרות,

תוכי אחד לימד אותן

מילים נהדרות.

אלפי דרורים ועפרונים

פרצו מיד בשיר,

ומקולות הבולבולים

התבלבלה העיר.

ציף ציף, שריק שרק...

"אוי די כבר, די לכם לשיר",

צעק פתאום הברוש,

"לכו לישון, כבר מאוחר

כואב לי כבר הראש"

האופרטה היפה

לא באה עד סופה -

מחר יצפצפו קונצרט

על עץ הצפצפה.

ציף ציף, שריק שרק...

מילים: לאה נאור

לחן: נורית הירש